מתוך דברים שנאמרו בערב מורשת לזכרו של מאיר מקס בינט שהתקיים במרכז למורשת מודיעין ב- 2.6.1998 (הדברים מתייחסים לתקופת הפעילות ב"גדעונים")
"את מאיר (בינט) פגשתי בליוורפול (אנגליה). אני נשלחתי על ידי המוסד שלפני. מאיר למד אלחוט בקווין ביי בצפון ווילס. היה מגיע לבית האימונים ונתקלתי בו בליוורפול. נכון שהוא אהב מוסיקה. הרבה לא הייתי איתו. לקח אותי לקונצרט של יהודי מנוחין ואני – פעם ראשונה שהייתי בקונצרט.
לא היה מקום אז הוא לא התבייש וארגן איזה שני כיסאות והושיב אותנו מאחורי יהודי מנוחין. בגמר הקונצרט ניגש (מאיר בינט) ליהודי מנוחין ואומר: `two boys from Palestine'. מנוחין הביט עליו ואמר 'very nice'.
כאשר מאיר התקדם בלימודי האלחוט, לקחתי אותו ללונדון שם הייתה תחנה של המוסד. היו שמה אורי לוברני אלחוטן, שוש בנטוויץ (ד"ר קיני) ותמי עז – אולי עוד, אני לא זוכר. היות והוא לא היה שייך ליחידה האורגנית שהיו באים למוסד מהפלמ"ח ומעוד מקומות מסויימים, ביקשתי מ צביקה בנטווין שיגייס אותו למוסד. צביקה התלבט מעט. אני אמרתי – שמע, תגיד ל שאול אביגור שאני המלצתי עליו. צביקה התקשר וכך נכנס כאלחוטן במוסד.
פגשתי אותו שוב בסוף 1947 כאלחוטן ברומא, ושוב לא ראיתי אותו עד סוף 1953. הופיע אצלי בבית ואמר – לא הייתי בחתונה שלך, המתנה פה אתי (פונה למישל הבת) ואני רוצה לתת לך את זה. אני חושב שאת הכי קרובה וזאת הזדמנות טובה. הוא גילף בעצמו צלחת, עבודת יד של מאיר, וכאשר שוחררו שאר החברים מהכלא במצרים פגשתי אותם אצל אברהם ( דר) ב- 24.2.1968 .ויש לי פה חתימה של מרסל ניניו, רוברט דסה, ויקטור לוי ופיליפ נתנזון. אז אני נותן הצלחת לך מישל שתשמרי אותה כפי ששמרתי אותה 34 שנים."
