מדענים פתחו שיטה שעל פיה כל סוג של חומר סיבי כמו גבעולי כותנה או קשי אורז אפשר לשנותם (לעשות טרנספורמה) בדרכים מתוחכמות לעץ סינתטי חזק ומסיבי כמו עץ אלון. פיתחו מכונות מיוחדות שבאמצעותם אפשר ליצר עץ סינתטי בלוחות המגיעות לחמישה מ' אורך ומטר רוחב.
השיטה יחסית פשוטה. בצד אחד של המכונה החומר הגולמי הסיבי נכנס לתוך המכונה המעבדת, אז הוא נתון ללחץ של 300 או יותר אטמוספרות ובסוף הלוחות המוכנות מתגלות בצד השני של המכונה.
לוחות כאלה מעץ סינתטי ידועות כבר מזמן בשווקי העולם. רק מצרים מייבאת מדי שנה במחיר כמה מאות אלפי לירות מה שנקרא "לוחות-קשים". עכשיו, חומר בניה חשוב זה עשוי מ BAGASSE, קשי-אורז, גבעולי אורז וכו. כל החומרים האלה נמצאים בכמות רבה במצרים ונחשבים כ"אשפה". אך בעצם יש כאן בזבוז כפול: החומר הגולמי עצמו והכסף שמוצאים אותו על משהו שאפשר היה להפיק כל כולו במצרים.
כותנה ואורז צומחים מחדש כל שנה, לכן אספקת החומר הגולמי היא בלתי מוגבלת. יש כמות משקל גדולה פי 3 עד 5 של גבעולי כותנה מאשר משקל הכותנה עצמה.
מצרים היא אחת מיצרניות הכותנה הגדולות בעולם, אך עד כה לא התייחסו לגבעולים כבעלי ערך תעשיתי. באופן פשוט אפשר לאספם, לדחוק (ללחוץ) אותם לתוך צרורות ניתנות להעברה ולהעבירם לאתר של בית החרושת היוצר עץ סינתטי.
העולם כבר מכיר שיטות שונות ליצור עץ סינתטי. לאחרונה איפשרה שיטה, שפותחה ע"י מדענים גרמנים, ליצר לוחות עץ סינתטי שבשום אופן אינם נחותים בהשוואה ללוחות עץ העשויים מעץ אלון אמיתי.
הגיע הזמן לכך שמקורות לעושר לאומי מצרי שעד כה הוזנחו יפותחו ויובאו לאזרחי המדינה. אולי לא ירחק היום שבתים עתידיים של המצרים יבנו וירוהטו בשימוש ב"אלון" מצרי המיוצר ביוזמה מצרית.
