מתוך מכתב שמאיר בינט שלח לרעייתו מגרמניה – דעתו על מומחים כפוגעים בשמחת היצירה

ליל סדר בפרנקפורט 1952- מתוך מכתב של מאיר מאיר בינט

 יום לאחר ליל הסדר, מספר ימים לפני שיצא למצרים. היה לי סדר נהדר באופן בלתי צפוי. להיות בפרנקפורט, פעם המרכז של לימודי יהדות ולא לקחת חלק בסדר – היה לחלוטין בלתי אפשרי אז ערכתי בירורים, התקשרתי לכומר הצבאי והוזמנתי בחמימות רבה.

הצעה לייצר עץ סינטטי מפסולת אורז וכותנה

מאיר,בינט קהיר, מלון הליופולס – פאלאס, 4 במרץ 1953 "היערות החבויים" של מצרים. זו אינה בדיחה, למצרים יש "יערות חבויים" גדולים מספיק לספק חלק משמעותי של צריכת המדינה לעץ (עצי בניה) באופן מידי. בכל אופן, זה אולי נשמע כאבסורד, אך "יער חבוי" זה במצרים הוא מציאות.כעובדה, "יער " זה שכבר קיים במצרים אינו כלה לעולם […]

רחל בצר מנהלל מספרת על מאיר בינט

הדברים נאמרו בערב מורשת לזכרו של מאיר בינט שהתקיים במרכז להנצחה ולמורשת מודיעין בשני ביוני 1998. תקופת הגדעונים, אנשי הקשר של המוסד לעליה ב'. "אנחנו גרנו בעיבורה של רומא במקום שנקרא (?). בוילה הייתה תחנת האלחוט שלנו ואנחנו גרנו בה. . וילה יפהפיה. אנחנו היינו פלמחניקים, עדת צברים צעירים. מאיר היה כאילו מחו"ל. אני חושבת […]

אורי טהון בערב מורשת

מתוך דברים שנאמרו בערב מורשת לזכרו של מאיר מקס בינט שהתקיים במרכז למורשת מודיעין ב- 2.6.1998 (הדברים מתייחסים לתקופת הפעילות ב"גדעונים") "את מאיר (בינט) פגשתי בליוורפול (אנגליה). אני נשלחתי על ידי המוסד שלפני. מאיר למד אלחוט בקווין ביי בצפון ווילס. היה מגיע לבית האימונים ונתקלתי בו בליוורפול. נכון שהוא אהב מוסיקה. הרבה לא הייתי איתו. […]

דברי נתן רהב על מאיר בינט בתוכנית הטלוויזיה "חיים שכאלה"

"הורינו שהקימו את המדינה ובנו אותה, לימדו אותנו וחינכו אותנו שלהגיע לעצמאות הוא לא דבר קל, מלא מהמורות וקשיים. לא מגיעים לפסגת ההר אם לא משאירים כמה מצבות במורדותיו, ומקס בינט היה אחד הלוחמים העלומים שנתן את נפשו בבית סוהר במדינת האויב; ואחת המצבות במורדות אותו הר היא שלו".

לוחמי הסתר, מאת חיים חפר, 18.4.1968

בסתר, בסתר ברחובות הזרים בעריה של סוריה ועל אדמת מצרים ללא אחים וקרובים, בלי ידידים ומכרים בלי עיתונים עבריים, בלי שפה, בלי ספרים רק בשפתיים קמוצות אשר חותמות את השקט, סוערת המלחמה אשר איננה נפסקת

בכר אברהם מיקו – 18.6.1998

למישל הרבה שלומות! לי זו תעודת עניות שלא הכרתי אותך עד היום. לא שיכולתי לעזור "במצבים" השונים שנוצרו מאז "הפרשה". אבל מאחורי הקלעים "החזקנו אצבעות" כדי להביא לסיום הפרשה בדרכי "נועם", ולרוע מזלנו הסתיימה הפרשה בצורה מכאיבה מאוד לכולנו.

רענן רובינשטיין – 23.11.2004

למישל שלום רב תודה רבה עבור ההזמנה… אני מצרף שתי תמונות שנשארו לי, היו לי עוד כמה תמונות ממאיר אבל לפני המון שנים ביקשו מחיל הקשר שמי שיש לו תמונות מאותם ימים מתבקש לשלוח והם יוחזרו. לצערי את התמונות עם מאיר לא החזירו לי ולא נמקו מדוע. את מאיר לאחרונה פגשתי בשנות החמישים על האוניה […]