התגובות וההערות להן התייחסתי הופיעו ב"ספר אורחים" באתר הישן עד לתאריך 28.7.2008.
אני עונה לך ולאחרים שכתבו בתגובותיהם –
☼ "נראה לי שיש מקום להביא,במיוחד לידיעת הדור הצעיר,את מעשיו ולא פחות מזה, את אופיו של מאיר בינט ז"ל"
☼ "חשוב להעביר את המידע לדורות הבאים"
☼ "צר לי מאד על שלא זכה ליתר חשיפה וכבוד לאחר מותו"
☼ "אנשים שכאלה ראויים להיות לנצח בכותרות הראשיות של ההיסטוריה!!!!!
☼ "אין ספק שהוא (מאיר בינט) ראוי להכרה נרחבת יותר מטעם המדינה שלצערנו סוגדת לכוכבים בגרוש, ולטמטום החוגג",
לקח לי זמן להתייחס כיוון ש כל העניין עם הנעדרים התחבר אצלי לכאב ולתהיות הפרטיים והאישיים שלי למרות השנים הרבות שעברו.
– למדתי על בשרי שלא פשוט להביא לך שהמוסדות והגופים היכולים לדאוג לכך שמאיר בינט יכנס למורשת ההיסטורית של מדינת ישראל – אכן יעשו זאת. נפגשתי עם גורמים חינוכיים וצבאיים שונים, שלחתי מכתבים גם לגורמים אחרים.
– מינהל חברה ונוער (משרד החינוך) הכין פעילות מקסימה על מאיר בינט תחת הכותרת "גיבורים עלומים" – (קישור מהאתר) אבל נשאלת השאלה – כמה מחנכים ומורים נחשפים לפעילות, ואם כן, האם הם בוחרים להביא את מעשיו, אופיו וערכיו של מאיר בינט לדור הצעיר.
– לעומת זאת – הספריה הוירטואלית של מט"ח (גוף חינוכי) עדיין לא הכניסה ערך "מאיר מקס בינט" בקטגוריה "ההיסטוריה של מדינת ישראל – ביטחון מלחמות ושלום", למרות שקיבלתי תשובה לבקשתי (ב – 1.1.2007) : "כן בהחלט נראה לי שנכון לשלב את הנושא. אנחנו בונים עתה אתר גדול בהיסטוריה והערך ישולב בו." אז עדיין מחכים ……
– גם ynet עדיין לא הכניס קישור.
אלו רק דוגמאות.
– יש גופים ציבוריים וממלכתיים שאומרים שיעשו למען – ונשארים באמירה, יש אחרים שלא מגיבים אפילו לפניותי; אך יש מספר אנשים שנרתמים בתחום שלהם לקדם את ההכרות עם דמותו של מאיר בינט (תוכלו לראות זאת בקטגוריות שונות ובקישורים באתר) ואני מודה להם.
להבדיל – נתקלתי לצערי לאחרונה בכתב של "מעריב" שהציג את עצמו כמי שמסוגל לכתוב כתבה ש"תפתח דלתות", קיבל חומר שלא פורסם עדיין – ונעלם.
לסיום תגובתי הנוכחית – אני מבקשת מכל מי שנכנס לאתר ומתוודע לדמותו של מאיר בינט – "תעביר את זה הלאה".
תודה, מישל