כתוב בספר

מידע נכון

רחובות על שם מאיר בינט : בתל-אביב לוד חדרה  רשל"צ

תל-אביב, רמלה, באר שבע, רשל"צ . מידע שבלי בעיה ניתן היה לבדוק בעזרת מנוע חיפוש. (חדרה ולוד לא נתנו רחוב או כל הנצחה אחרת למאיר בינט)

מועד הגעתו של מאיר למצרים: עמ' 11 כתוב שב-1951נשלח  למצרים;  עמוד 68 – נחת במצרים מרץ 1952. לוז השליחות (עמ' 140)  – 12 במרץ ; עמ 98 – ציטטה מהחקירה אפריל 1952.

הנכון: 12 באפריל 1952, ומעניינת הטעות כיוון שבעמ' 67 כתוב שערב יציאתו לא ויתר על 2 חוויות, אחת מהן ליל הסדר.. ליל הסדר בו השתתף  היה 9.4.1952

ניתן לבדוק באתר בקטגוריה מסמכים. גם התוכניה של הקונצרט וגם ההזמנה לליל הסדר – שם.

עמ' 71 – "כאמור בינט עזב את מצרים באפריל 1952 לפגישות עם מפעיליו".

מידע סותר

הרי בינט הגיע למצרים ב- 12.4.52הוא יצא ממצרים פעם ראשונה רק  ב 18 יולי 1952.  24.7 שלח את המברק לנגיב מגרמניה (גם בספר עמ' 62 הגיע לישראל אוגוסט 1952  – הגיוני)

עמ' 18 כתוב שבמרס 1953 הגיעה משפחה חדשה לשכונה.זמלאק בקהיר

אנחנו היינו (ג'ין ומישל) 7-8 חודשים בלבד במצרים, כלומר  הגענו סוף נובמבר אמצע דצמבר (מכתב לג'ין ברומא עדיין ב- 21.10.53)

עמ' 45 נישאו באנגליה

ג'ין ומאיר, הורי  נישאו בוודאות בתל-אביב,  יש גם  כאסמכתא תעודת נישואין

עמ' 23 –  בקלן – האב התקשה לקושש את פרנסתו, עזרה מהקהילה – ??????? (מקוששים קש, זרדים)

בארץ היה קשה להם כלכלית ומאיר נאלץ לעזור להם – אבל בחו"ל?

אחרי המלחמה המשפחה חזרה למנהיים. יוסף עבד באותה משרה כמו לפני המלחמה – כפרוקוריסט ( רשאי  לחתום בשם הפירמה "נציג מורשה חתימה"), במשרד שעניינו יינות.

ב- 1924  הציעו ליוסף משרה הרבה יותר  רמה בחברת ליסאוארLissauer   בקלן – חברה המתעסקת  בענייני מתכות. מפעל גדול, בינלאומי קנו מתכת ומכרו דרך הבנקים – לא ע"י מחסנים

עמ' 24 – מאיר ואחותו התחנכו בתנועת בני עקיבא

הם התחנכו בבית,    אבל היו חברים בתנועת "עזרא" לפלג הציוני שנקרא בח"ד- ברית חלוצים דתיים ו"צעירי מזרחי" (גם כתוב ב"תעודת זהות" בעמוד הראשון.) מאיר למד בבי"ס  "יבנה" בקלן.

עמ' 27 – גאולה… ממוצא תימני וכל הסיפור על ההורים של מאיר שלא נאה היה להם הקשר כביכול

מידע על משפחת אברבאיה – הילדים של יהושוע אברבאיה  – חיים פולין וגאולה

http://www.gen-mus.co.il/person/?id=13175

מאיר מאוד אהב את גאולה, מדובר בגיל 23 או 24 – זה נכון.  אמא שלי גם דאגה שאפגוש אותה באחד מביקוריה בארץ. גאולה לבית אברבאיה, אחותו הצעירה של חיים אברבאיה חברו הטוב של מאיר בינט שהמשיך להיות בקשר איתנו גם אחרי האסון, ודודה של עידו אברבאיה – שהיה המבקר המוסיקלי של עיתון הארץ – לא הייתה תימניה.

למה בכלל להתעסק במוצא של אדם כשזה לא רלבנטי? לא ברור לי אם ההורים של מאיר בכלל זכו להכיר אותה.  גאולה לא רצתה בהמשך הקשר אז מדוע אם יש לכם צורך להכניס כאן ההשערה שלכם לסיום הקשר להכניס כזאת שקשורה למוצא זה או אחר של אדם.  אולי גם כיוון שמאיר נסע לחמש שנים לאבדאן  – אבל זו שוב השערה אולי יותר רומנטית.

עמ' 74 מופיעה ההצעה להשתמש בפסולת הכותנה להכנת עץ לבוד אך כתוב שזה מאמר שנשלח ארצה . היכן ההיגיון?

ובכן זה לא מאמר אלא דוגמא להצעה לפיתוח ענף תעשייתי שנשלחה לשלטונות המצרים,  ב- 4.3.1953 למשרד הכלכלי שם.(כמו משרד המסחר והתעשייה או משהו כזה)

פורסם בשבועון "הגזט המצרי"The Egyptian Gazette  12.3.53

אצל מאיר זה כתוב בסעיף ב"כתב ההגנה" שלו שמופיע בספר בעמוד 118

בעמ' 10 השיר  של מקס בינט – הפך למכתב, קופסת הסיגריות לנייר טואלט, במקום לויקטור לוי – "המכתב" הועבר לחברי המחתרת. מתחת לצילום באנגלית – נמסר לג'ין עם שחרור אסירי הפרשה ב- 1668

מילות השיר החיים הם כלום  – נכון, זה שיר קצר כמו שנכתב בעמ' 151. השיר נלמד ע"י ויקטור לוי בלבד, מסר לי אותו בערב מורשת לזכרו של מאיר ב-  1998 ולא כמו שכתוב  מתחת לצילום ולתרגום הלא מדויק. שוב, מדוע לשנות ?  תקראו שם באנגלית.

עמ' 119 – הערה למטה, המקור לא בארכיון צהל.

"כתב הגנה" שכתב מאיר בינט  ברגעי ההפוגה מהחקירות והעינויים הקשים.

המקור המרגש נמצא אצלי , אני תרגמתי  מאנגלית את כל "כתב ההגנה" שכתוב על נייר אריזה חום, לג'ין אמי  היו את המסמכים אבל לי מסרה רק  ב- 1988 אולי אפילו מאוחר יותר.

עמ' 65, 66  בינט יצר קשרים עם/ ייצג חברת פון לאופנברג, פרוטזות (כיסוי)

כיסוי: מקס בינט  ייצג חברות גרמניות  שונות שחיפשו דרך לייצא את מוצריהם לארצות ערב, במיוחד מצרים ולבנון. (כלומר רבים ולא יחיד ) כל חברה והמוצר שלה מעטים נובעים ועד משאיות וחלקי משאיות.אבל רוב המוצרים שייכים היו לתחום הרפואה.

עמ' 45 רחל בצר – הסבתא הקריאה למישל שיקספיר באנגלית

האנגלית של סבתא שלי שהייתה מליטא לא הייתה טובה מספיק להקריא לי שיקספיר. רחל בצר שמסרה מידע זה סיפרה לי שזאת הייתה אמא שלי ולמי שהכיר את אמא שלי זה בהחלט מסתדר הרבה יותר.

עמ' 45 – השלמת לימודיו של מאיר בתחום הנדסת הקשר בליברפול

(לא טעות משמעותית)

מאיר למד  בווילס, Colwyn Bay Wireless College עבודת הגמר נמסרה לאוניברסיטה של ווילס כדי לקבל דיפלומה בהנדסה אלקטרונית.