5/4/2008
למישל בינט,

שלום והערכה והוקרה.

דבריך בתיאור ההתרחשויות שליוו אתכם סביב פעילותו המופלאה של אביך ז"ל ריגשו אותי מאד, והחזירו אותי לימי פעילותנו המשותפת ברומא, אני כאיש הפלי"ם בהעפלה, ומאיר בינט כטכנאי הרדיו המסור שתיחזק כהלכה את המשדרים שהפעלנו בתחנות ועל הספינות.

לא אחדש לך דבר אם אתאר את מסירותו ואת דבקותו באבטחת תקינות המשדרים שנבנו בהסתר והופעלו במחתרת. מאיר ז"ל היה מבוגר מאיתנו ו'הוביל' וקירב אותי למוזיקה קלאסית, כאשר עד להיכרות איתו העדפתי להאזין לאופרות, ולגדולי הזמרים של אותה העת.

שבחים מגיעים לך על מפעל ההנצחה שאת מובילה במסירות וביסודיות.

טוב עשית שהפסקת את דבריו של 'איברהים' שכפי שתאר, הוא היווה חלק מהחבורה שאימנה וניהלה את הפעילות במצרים ברמה של 'צריף צופים'. אותה חבורה גם הפקירה למעשה את חברי החוליה לגורלם במצרים, ולא טרחה לפעול לשחרורם במשך 14 שנה, אולי בדומה להפקרת יונתן פולארד כיום בארה"ב.

בהערכה ובהוקרה,
ברוך תירוש.